Salmos 9 (BHS)

1לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד ׃

2אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ ׃

3אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן ׃

A referência a inimigos que caíram pode aludir a vitórias históricas de Israel, como as guerras de Davi contra os filisteus (2sm5:17-25). O contexto sugere uma celebração pós-batalha, comum nos salmos reais.

4בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ ׃

5כִּי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק ׃

A destruição de nações ímpias ecoa juízos divinos como os relatados em Sodoma (gn19:24-25) e no Dilúvio (gn6-9). Arqueologicamente, não há evidência direta desses eventos, mas a linguagem reflete a teologia de retribuição comum no Antigo Oriente.

6גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד ׃

7הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה ׃

O julgamento universal por Deus é tema que reaparece em profecias messiânicas (is11:3-4) e no Novo Testamento (jo5:22, at17:31). Alguns veem aqui um paralelo com a ideia de Cristo como juiz final.

8וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ ׃

9וְהוּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים ׃

10וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה ׃

11וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה ׃

12זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו ׃

13כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא־שָׁכַח צַעֲקַת עֲנִיִּים ׃

14חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת ׃

15לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ ׃

A imagem de inimigos presos em suas próprias armadilhas aparece em provérbios (pv26:27) e narrativas bíblicas (et7:10). Reflete o princípio de 'medida por medida', comum na justiça poética hebraica.

16טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם ׃

17נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה ׃

A menção ao inferno (hebraico: Sheol) gerou debates. Alguns tradutores preferem 'sepultura' ou 'morte', já que o conceito de inferno como lugar de tormento só se desenvolveu plenamente no período intertestamentário.

18יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים ׃

19כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת עֲנָוִים תֹּאבַד לָעַד ׃

20קוּמָה יְהוָה אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶיךָ ׃

A afirmação de que nações são 'meros homens' contrasta com a divindade de YHWH. Arqueologia confirma que povos antigos atribuíam divindade a reis e nações - aqui há uma crítica a essa visão (is31:3).

21שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה ׃