Jó 26

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר ׃
*
Jó se distingue por ser o que dá o discurso mais comprido no livro (seis capítulos) entretecendo exemplos do mistério e do poder de Deus em um formoso poema de confiança. Começando tachando a última resposta do Bildad como irrelevante (capítulo 25), Jó diz então ao Bildad e a seus amigos que não é possível que conheçam tudo a respeito de Deus. A sabedoria não se origina nesta vida ou na mente humana, mas sim provém de Deus (28.27, 28). Logo, Jó defende sua vida reta e sincera. Sem dúvida que ele tinha procurado seguir o estilo de vida de Deus. Embora admita que não é perfeito, sustenta que seus motivos eram justos.
מֶה־עָזַרְתָּ לְלֹא־כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא־עֹז ׃
מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ ׃
אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ ׃
הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם ׃
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָאֲבַדּוֹן ׃
נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָה ׃
צֹרֵר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם ׃
מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ ׃
חֹק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אוֹר עִם־חֹשֶׁךְ ׃
עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ ׃
בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתוּבְנָתוֹ מָחַץ רָהַב ׃
בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ ׃
הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן ׃ ס