Jó 35 (BHS)

1וַיַּעַן אֱלִיהוּ וַיֹּאמַר ׃

2הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵל ׃

Eliú acusa Jó de se considerar mais justo que Deus (versículo controverso, pois Jó nunca afirmou isso explicitamente). Isso reflete um mal-entendido comum sobre a relação entre justiça humana e soberania divina na teologia do sofrimento.

3כִּי־תֹאמַר מַה־יִּסְכָּן־לָךְ מָה־אֹעִיל מֵחַטָּאתִי ׃

Jó questiona o benefício prático da retidão - tema existencial que ecoa em Eclesiastes 1:3. A dúvida sobre a utilidade da virtude sem recompensa imediata permanece atual.

4אֲנִי אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְאֶת־רֵעֶיךָ עִמָּךְ ׃

5הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ ׃

6אִם־חָטָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּוֹ ׃

7אִם־צָדַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־לוֹ אוֹ מַה־מִיָּדְךָ יִקָּח ׃

8לְאִישׁ־כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ וּלְבֶן־אָדָם צִדְקָתֶךָ ׃

Eliú argumenta que a justiça humana só beneficia outros seres humanos, não a Deus. Essa visão será contestada posteriormente na Bíblia, especialmente nos ensinos sobre o valor da justiça social (Provérbios 19:17).

9מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים ׃

10וְלֹא־אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה ׃

11מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ ׃

12שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִים ׃

A afirmação de que Deus não responde aos clamores por causa da arrogância dos maus é problemática, pois o próprio Jó era íntegro (Jó 1:1). Revela a limitação da teologia da retribuição imediata defendida pelos amigos de Jó.

13אַךְ־שָׁוְא לֹא־יִשְׁמַע אֵל וְשַׁדַּי לֹא יְשׁוּרֶנָּה ׃

14אַף כִּי־תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵל לוֹ ׃

15וְעַתָּה כִּי־אַיִן פָּקַד אַפּוֹ וְלֹא־יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד ׃

16וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה־פִּיהוּ בִּבְלִי־דַעַת מִלִּין יַכְבִּר ׃ פ

A crítica de Eliú sobre Jó falar 'sem ciência' será ironicamente aplicada ao próprio Eliú em Jó 38:2, quando Deus o interpela.