Esdras 10

1וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב־מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי־בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה־בֶכֶה ׃ ס

2וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן־יְחִיאֵל מִבְּנֵי עוֹלָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ־מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל־זֹאת ׃

3וְעַתָּה נִכְרָת־בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל־נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה ׃

por que ordenou aos homens que se despedissem de suas algemas e filhos? Mesmo que a medida era extrema, o matrimônio misto com pagãos estava estritamente proibido (Deu 7:3-4) e até os sacerdotes e levita tinham incorrido neste pecado. Isto pode comparar-se na atualidade com um cristão que se casa com alguém que adora ao diabo. Embora era uma solução drástica, só envolvia a cento e treze das aproximadamente vinte e nove mil famílias.A medida drástica do Esdras, embora foi muito difícil para muitos, era necessária para preservar ao Israel como nação comprometida com Deus. Alguns dos cativos do reino do norte do Israel tinham perdido tanto sua identidade espiritual como física por meio do matrimônio misto. Seus cônjuges pagãos tinham ocasionado que o povo caísse na idolatria. Esdras não queria que isto acontecesse aos cativos do reino do sul do Judá.

4קוּם כִּי־עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה ׃ פ

5וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּשָּׁבֵעוּ ׃

6וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל־מַעַל הַגּוֹלָה ׃ ס

7וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלִָם ׃

8וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה ׃ ס

Perder a fazenda significava ser deserdado, quer dizer, ser despojado do direito legal de possuir a terra. Isto assegurava que nenhum filho de pagão herdasse a terra do Israel. Além disso, a pessoa que recusava vir a Jerusalém seria excluída da assembléia dos cativos e não lhe permitiria adorar no templo. Os judeus consideravam isto um castigo horrível.

9וַיִּקָּבְצוּ כָל־אַנְשֵׁי־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְרוּשָׁלַםִ לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וַיֵּשְׁבוּ כָל־הָעָם בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל־הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים ׃ פ

10וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְהוֹסִיף עַל־אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל ׃

11וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לַיהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן־הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת ׃

Como crentes em Cristo, todos nossos pecados são perdoados. Sua morte nos limpou de tudo pecado. por que então ainda temos que confessá-los? A confissão é mais que nos apropriar do perdão de Cristo pelo que temos feito mal, e temos que confessar pecados que já foram confessados previamente. Confessar é estar de acordo com Deus que nossos pensamentos, palavras e ações estão equivocadas e contrárias a sua vontade. É voltar a nos comprometer a fazer sua vontade e renunciar a qualquer ato de desobediência. Confessar é nos apartar do pecado e lhe pedir a Deus um poder fresco para viver para O.O IMPÉRIO MEÇO-PERSA : Os acontecimentos nos livros do Esdras, Nehemías e Ester, tiveram lugar durante o governo dos medos e os persas. Estes dois reino provinham do nordeste da Mesopotamia (o que hoje é o Irã) e uniram suas forças para derrotar aos babilonios (Dan 5:30-31). Os persas governaram até que surgiu o Império Grego sob o Alejandro o Grande. Os persas tinham um sistema mais flexível com respeito a seus cativos, lhes permitindo ter propriedades, possuir terras e casas. O rei Ciro da Persia foi um passo mais à frente, permitindo a muitos grupos de cativos, incluindo os judeus, retornar a sua terra natal. Nos livros do Esdras e Nehemías se relata como a grupos de judeus cativos lhes permitiu voltar para a Palestina a reconstruir sua cidade capital e templo. O primeiro grupo que voltou foi liderado pelo Zorobabel e atracou no 538 a.C. O segundo grupo voltou com o Esdras no 458 a.C. Nehemías o fez no 455 a.C. para animar aos que estavam reconstruindo o muro de Jerusalém. Ester se converteu em reina do império no 479 a.C., entre a primeira e segunda voltas.

12וַיַּעְנוּ כָל־הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל כֵּן כְּדִבְרֶיךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת ׃

13אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ וְהַמְּלָאכָה לֹא־לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם כִּי־הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה ׃

14יַעֲמְדוּ־נָא שָׂרֵינוּ לְכָל־הַקָּהָל וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וְעִמָּהֶם זִקְנֵי־עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ עַד לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף־אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר הַזֶּה ׃ פ

15אַךְ יוֹנָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן־תִּקְוָה עָמְדוּ עַל־זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם ׃

16וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְבֵית אֲבֹתָם וְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת וַיֵּשְׁבוּ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר ׃

17וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן ׃ פ

18וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה ׃

19וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל־צֹאן עַל־אַשְׁמָתָם ׃ ס

20וּמִבְּנֵי אִמֵּר חֲנָנִי וּזְבַדְיָה ׃ ס

21וּמִבְּנֵי חָרִם מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה וִיחִיאֵל וְעֻזִיָּה ׃

22וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר אֶלְיוֹעֵינַי מַעֲשֵׂיָה יִשְׁמָעֵאל נְתַנְאֵל יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה ׃ ס

23וּמִן־הַלְוִיִּם יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא פְּתַחְיָה יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר ׃ ס

24וּמִן־הַמְשֹׁרְרִים אֶלְיָשִׁיב וּמִן־הַשֹּׁעֲרִים שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי ׃

25ס וּמִיִּשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר וּמַלְכִּיָּה וּבְנָיָה ׃ ס

26וּמִבְּנֵי עֵילָם מַתַּנְיָה זְכַרְיָה וִיחִיאֵל וְעַבְדִּי וִירֵמוֹת וְאֵלִיָּה ׃ ס

27וּמִבְּנֵי זַתּוּא אֶלְיוֹעֵנַי אֶלְיָשִׁיב מַתַּנְיָה וִירֵמוֹת וְזָבָד וַעֲזִיזָא ׃ ס

28וּמִבְּנֵי בֵּבָי יְהוֹחָנָן חֲנַנְיָה זַבַּי עַתְלָי ׃ ס

29וּמִבְּנֵי בָּנִי מְשֻׁלָּם מַלּוּךְ וַעֲדָיָה יָשׁוּב וּשְׁאָל יְרֵמוֹת ׃ ס

30וּמִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב עַדְנָא וּכְלָל בְּנָיָה מַעֲשֵׂיָה מַתַּנְיָה בְצַלְאֵל וּבִנּוּי וּמְנַשֶּׁה ׃ ס

31וּבְנֵי חָרִם אֱלִיעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן ׃

32בִּנְיָמִן מַלּוּךְ שְׁמַרְיָה ׃ ס

33מִבְּנֵי חָשֻׁם מַתְּנַי מַתַּתָּה זָבָד אֱלִיפֶלֶט יְרֵמַי מְנַשֶּׁה שִׁמְעִי ׃ ס

34מִבְּנֵי בָנִי מַעֲדַי עַמְרָם וְאוּאֵל ׃ ס

35בְּנָיָה בֵדְיָה כְּלָהַי ׃

36וַנְיָה מְרֵמוֹת אֶלְיָשִׁיב ׃

37מַתַּנְיָה מַתְּנַי וְיַעֲשׂוֹ ׃

38וּבָנִי וּבִנּוּי שִׁמְעִי ׃

39וְשֶׁלֶמְיָה וְנָתָן וַעֲדָיָה ׃

40מַכְנַדְבַי שָׁשַׁי שָׁרָי ׃

41עֲזַרְאֵל וְשֶׁלֶמְיָהוּ שְׁמַרְיָה ׃

42שַׁלּוּם אֲמַרְיָה יוֹסֵף ׃ ס

43מִבְּנֵי נְבוֹ יְעִיאֵל מַתִּתְיָה זָבָד זְבִינָא יַדּוֹ וְיוֹאֵל בְּנָיָה ׃

44כָּל־אֵלֶּה נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְיֵשׁ מֵהֶם נָשִׁים וַיָּשִׂימוּ בָּנִים ׃ פ

O livro do Esdras começa com o templo de Deus em ruínas e o povo do Judá cativo em Babilônia. Esdras relata a volta do povo de Deus, a reconstrução do templo e a restauração do sistema de adoração sacrificial. De maneira similar, Deus pode restaurar e reconstruir hoje as vistas das pessoas. Ninguém se encontra tão longe de Deus que não possa ser restaurado. Tudo o que se requer é arrependimento. Não importa quão longe nos tenhamos separado, ou quanto tempo tenha passado desde que adorávamos a Deus, O pode restaurar nossa relação com O e reconstruir nossas vidas.